הצלקת – פוסט מספר 500
זהו הפוסט ה-500 בבלוג. יאללה, ל-500 הבאים.
שום דבר לא מכין אותם להתמודד עם סיטואציות כאלו על בסיס שבועי ובכלל אין להם עדיין את הכלים להכיל את עוצמת הרגשות.
הציפיה, התקווה, האושר והכאב… והעצב הגדול הזה שפשוט גומר אותך. ושוב איתות מבלומפילד ואתה לא נושם. כל כך מקווה ואז טראח, כמו בוקס לפרצוף – הפסד.
ככה כל שבוע (חוץ מבפגרה), אתה עולה למעלה רק כדי מתישהו ליפול ולהתרסק. לפעמים אתה בוכה והכל כל כך חזק ומוחשי ואתה רק ילד קטן – איך אתה בכלל אמור להתמודד עם כל הרגשות הקשים האלו שמציפים אותך… שוב ושוב, עוד שנה. עוד עונה.
ואז 20 שנה אחרי זה הן מתפלאות שאתה נכה רגשית ואטום. ומה תגיד לה, את יודעת איזו ילדות היתה לי? מה עבר עלי בגיל 10? בואנה, קצת רחמים, אני מצולק נפשית.
היום כנראה נגמרת העונה והאליפות תחמוק להפועל מבין הידיים במשחק מול חיפה. כילד בוודאי הייתי שומע משחק כזה ברדיו, כל רגע עומד להתעלף ממתח, נודר נדרים, מתרגל אמונות תפלות משל עצמי, מנשק קלפי בזוקה גול ומתפלל שיהיה כבר איתות מבלומפילד.
אני מקווה שאי פעם יהיה משהו בחיי שיצליח להביא אותי לאותם שיאי מתח שחוויתי בגיל 10. בנתיים אני כותב בלוג.
קדימה הפועל. קדימה קוד פתוח. קדימה שלום עולמי, אהבה, וצדק לכולם.
ואיזה מסכנים הילדים האוהדים
בתור אוהד הפועל אני יכול רק להזדהות עם המחשבה שהאליפות תחמוק היום להפועל.
עוד לא פגשתי אוהד הפועל אופטימי באופיו, אני לא חושב שיש כזאת חיה בכלל.
נ.ב: קראתי היום בעיתון שלאלופה תהיה הגרלה יחסית קלה במוקדמות ליגת האלופות לשנה הבאה אז אין מצב שהפועל תזכה באליפות ותגיע לליגת האלופות
בתור אוהד מכבי חיפה, אני יכול להגיד לך שגם ביציעים הירוקים אין אופטימיות מזהירה…
סתם עונה נוראית !
מה שכן, ההיסטוריה מלמדת שהמשחק הזה לא יגמר עד הדקות האחרונות… היסטורית גילי לנדאו עוד מהדהדת…
אוי הפועל הפועל…. למה כל כך קשה להיות אוהד של הפועל?!
למרות שמדובר בעונה בינונית ומטה ולמרות שמדובר ביכולת גרועה של כל קבוצות הליגה, רציתי את האליפות הזאת להפועל.
רציתי אותה כי מתי עוד יהיה להפועל שוער ברמה גבוהה וחלוץ טוב (לצערי רק בחצי הראשון של העונה)?!
נו מילא, או כמו שאימא שלי הפולנייה אומרת – גם מקום שני זה טוב…
דוקא הפועל משחקים העונה מעולה ומביאים לנו כבוד בחו"ל