קטגוריית בלוגרים מפורסמים
כשבמקרה הבחנתי שיש מודעת Adword בחיפוש בגוגל על השמות של עידו קינן וגדי שמשון (ערך בויקיפדיה!) כמובן שמיד הקלקתי עליהן כדי לראות מי זה מפרסם את המודעות האלו.
הקלקה על הפרסומות הביאה אותי לדף אישי עבור כל אחד מאותם אבות מייסדים ועידו בקטגוריית "בלוגרים מפורסמים בבלוג "מיתוג אישי באינטרנט" של מאור קפלנסקי.
היות ומעכשיו הפוסט הזה ידבר מעט על נושאים הקשורים למיתוג אישי באינטרנט, כמוני אתם בוודאי רוצים ללכת לבדוק מיילים או להכין קפה עד שהפרסומות יגמרו, אבל בהמשך יש את נתוני ההקלקות והחיפושים אז כדאי להשאר.
אני מניח שכתיבת הפוסט הזה היא חלק ממה שמאור תיכנן כשיצר את קמפיין אדוורד השמות בגוגל, שמישהו יראה את המודעות ויכתוב עליהן. יתכן שהבחירה בעידו וגדי גם היא לא מקרית במחשבה שאולי הם ישימו לב ויכתבו על כך בעצמם.
אין לי בעיה לשחק את המשחק, מישהו רוצה שישימו לב ויכתבו על מה שהוא מנסה לעשות ואני מצדי רוצה לכתוב (וגם רוצה לדעת כמה אנשים חיפשו את גדי ועידו וכמה הקליקו על המודעות).
דווקא בגלל שיש בי התנגדות אישית לכל התחום הזה החלטתי להתענין באופן רציני אצל מאור על עניין הקמפיין.
זוהי השיחה שקיימנו במסנג'ר:
ארז: ספר לי על הקמפיין הזה של האדוורד? מה הרעיון?
מאור: לקמפיין שתי מטרות: לעורר את הבאזז של חיפוש אנשים בגוגל ולהחדיר את נושא ניהול המוניטין בגוגל כמרכיב בסיסי למיתוג האישי באינטרנט והמטרה השנייה: לבדוק סטטיסטית פופולאריות לפי מדד החיפושים של שמם בגוגל.
ארז: אבל כל הרעיון של מיתוג אישי באינטרנט (שאני לא מתחבר אליו כל כך), הוא לא על ידי שימוש באדוורד אלא בתוצאות אורגניות.
מאור: אני לא מנסה פה להחדיר את הצורך לשימוש במודעות אדוורד, אלא את חיפוש אנשים בגוגל. ואת הצורך שיש להופעת שם במנוע החיפוש.
ארז: נכון, אבל אתה לא מחדיר את השם למנוע החיפוש אתה מחדיר אותו לאדוורד.
מאור: גם למנוע החיפוש. כמעט כל מי שאני כותב עליו נמצא בעמוד התוצאות הראשון תחת השאילתא של שמו. אפילו כאלה עם נפח חיפוש גדול ועם הרבה תוצאות.
ארז: אני מניח שאתה לא משער שמי שמחפש את האנשים הוא לקוח פוטנציאלי לקמפיין מיתוג אישי. כלומר, פילוח הלקוחות שחיפשו את האנשים האלו והגיעו דרך מודעת האדוורד הם לאו דווקא אלו שמחפשים או רוצים מיתוג אישי (או שצריכים ולא יודעים).
מאור: ברור.. הקמפיין לא נועד להגיע ללקוחות פוטנציאליים אלא לעורר את הבאזז.
ארז: אז המטרה היתה שאחד מאלו שעשית עליהם מודעה יעלה על זה ויכתוב על כך?
מאור: לאו דווקא הוא, אלא שמישהו יכתוב על זה…
ארז: למה בחרת דווקא בגדי ועידוק?
מאור: מתוך רצון לסקר את קהילת הבלוגרים לקהל הרחב כמובילי דעה.
ארז: לקחת סיכון… הם יכולים גם להתעצבן וכשהם מתעצבנים זה לא נעים.
מאור: אין להם על מה להתעצבן… בסך הכל הסקירה לא נועדה להעביר ביקורת מסוג שהוא, אלא רק לתאר את הערכים והתפיסות שיש לי עליהם בעקבות המיתוג האינטרנטי שלהם. אני לא מכיר אותם מחוץ לרשת.
ארז: בתור מי שעוסק במיתוג אישי באינטרנט מודעת האדסנס שלך הופיעה רק 46 פעמים ונלחצה פעם אחת לעומת אחרים שהופיעו יותר ונלחצו יותר. מה זה אומר? האם נכשלת למתג את עצמך?
מאור: לא.. פשוט את המודעה שלי הכנסתי רק כמה ימים לפני… אני יכול להעריך חיפוש גם בדרכים אחרות כמו גוגל אנליטיקס למשל. בכל מקרה – מיתוג זה לא אומר פרסום. אני בטוח שאת מוריס טלנסקי או את בני סלע להבדיל אלף אלפי הבדלות מחפשים יותר ממני.
ארז: יש כסף במיתוג אישי באינטרנט? אנשים כבר מעוניינים בשירותים מקצועיים בארץ?
מאור: קודם כל המיתוג האינטרנטי האישי הבסיסי נועד להיעשות בצורה פרטית על ידי כל אחד מאיתנו אבל הוא דורש השקעה, זמן וגישה לאינטרנט ואת זה לא לכולם יש. לאנשים שבהם טיפלתי בעיקר ייעצתי והפניתי אותם לחברה לבניית אתר תדמיתי, הסברתי להם איך להקים בלוג ואיך לנהל את השם שלהם בגוגל אבל את הביצוע הם עשו בעצמם. למי שנתתי שירות מלא זה כאלו שרצו הדחקת אזכורים שליליים מגוגל.
ארז: אפשר דוגמא ? 
מאור: לאנשים שייעצתי או לניהול מוניטין בגוגל?
ארז: לכאלו שרצו להדחיק אזכורים שליליים ומה בדיוק יעצת במקרה כזה.
מאור: לא.
עשיתי ל(…) אנשים ועם כולם חתמתי על הסכם סודיות. לניהול מוניטין לא ייעצתי פשוט עשיתי פעולות SEO ממש כמו קידום אתרים רק שבמקום לעבוד על אתר אחד עם הרבה מילות מפתח עבדתי על ביטוי מפתח אחד (השם המלא) בהרבה אתרים.
ארז: תודה. משפט על עצמך.
מאור: עיתונאי לשעבר במעריב, מקדם אתרים, ומומחה לניהול מוניטין ומיתוג אישי ברשת.
מאור גם מפנה אותי לכתבה שהתפרסמה ב-TimeOut על מיתוג אישי ומציין "שהיא הייתה ביקורתית וצינית אבל בכל זאת אהבתי אותה כי היא ביטאה את דעת הקהל לגבי המיתוג האישי ואולי גם הדעה שלך".
שאלתי אם אפשר לקבל את נתוני הקמפיין ומאור שלח לי את צילום המסך הבא עם הערותיו:
"זוהי תמונת מסך של נתוני הקמפיין של אפריל-מאי. ההופעות הן מספר הפעמים שהקישו את השם המדויק (שם המותג) של הבן אדם בגוגל. שים לב שהקמפיין של מוריס טלנסקי רץ רק יומיים וחצי – בעוד השאר נותרו פעילים כל הזמן. השורות המחוקות הן של אנשים שאני מעדיף לשמור עליהם כחיסיון."
תוצאות החיפוש וההקלקות של המותגים (לחץ להגדלה)
בטבלה מופיעים שמות נוספים: העיתונאית דבורית שרגל (ולווט), ליטל מייזל (זאת שעשתה ליפסינקיג, שזה ז'אנר יצירה שנמצא בסולם האבולוציה של מקוריות, שני שלבים מתחת לסימפול להיט משנות ה-70 בפזמון של שיר ראפ), מלי שחם (שאירגנה בקפה דה מרקר אירוע התרמה לסרטן שכנראה המציאה לעצמה) ועידו סמואל (מחברת "ברוקרטוב" שאמנון לוי הציג אותו כנוכל אבל הוא עצמו חושב שהוא לא).
באופן אישי אני סבור שאין עבודה יצרנית שאינה מכבדת את בעליה ואת כל מי שעוסק בכל סוג של פרסום, אפשר מבחינתי לשלוח ליישב כוכב מרוחק בקצה השני של הגלקסיה. מצד שני אני מבין שיש הרבה כוחות שמרכיבים את ביוטופ האינטרנט שחלקם זה פרסומות מעצבנות, אנשי קידום, זבל וספאם. זה תמים לחשוב שאפשר לגמרי בלי. (זוכרים מה קרה כשעיריית ת"א החליפה את הפחים וחתולי הרחוב מתו? האיזון נפגע).
קישורים:
הבלוג של מאור קפלנסקי
העניין הזה לא ברור.
אני לא מבין למה צריך להשקיע כסף ב-"ניהול המוניטין בגוגל".
מאותה סיבה שמשקיעים כסף בקידום אתרים
הנה דוגמא אמיתית,
מישהו בעיר שלי מתמודד על תפקיד ציבורי בכיר. כשאתה מחפש אתה השם שלו בגוגל, אתה לא מוצא דברים מחמיאים, לכן, הוא צריך לעבוד על המיתוג האישי שלו באינטרנט על מנת להגיע לאן שהוא שואף.
שבוע טוב.
[...] לי יש לא מזמן כתבתי כאן על קמפיין אדוורד על שמות של אנשים והנה עכשיו גם אני מקבל אחד. בחיפוש על שמי בגוגל, מופיעה [...]
אני שקד ואני רוצה ליראות את הבלוגים של מפורסמים כמו עדי הימלבלוי יש לה ביכלל בלוג או שאין לה מה תגידול לי
[...] אינו דבר חדש. תוכלו לקרוא על הקמפיינים שביצעתי עבור "בלוגרים מפורסמים" ועבור "מוריס טלנסקי". המקרה של קליימן הוא [...]