[פוסט מוזיקלי אבל טכנולוגי אבל לא לייף האקינג]

ה-TalkBox הוא מכשיר שמאפשר להפוך כל שיר מגניב, למגניב יותר (או בשנתון 1980-89, לפחות מגניב). ה-TalkBox פועל בצורה מאד פשוטה, הנגן דוחף לפיו צינור פלסטיק שבקצהו השני מחובר רמקול. הצינור מעביר צלילים מהרמקול אל תוך חלל הפה וכך יכול הזמר לשנות את צורת פיו או לשיר תוך כדי נגינה ולייצר סאונד של שירה מסונטזת ורובוטית.
שמעתם את זה בהרבה שירים. למשל, ב- Livin' On A Prayer של Bon Jovi ("או ווה או ווה או או", כשה-TalkBox מחובר לגיטרה), ב-Keep Talking של Pink Floyd וגם ב- Around The World של Daft Punk – ודוגמא נוספת, האהוב עלי ביותר Calfornia Love של Roger Troutman שעושה את ה-TalkBox אצל 2Pac ו-Dre).

 לעשות רובוטים אינו עניין של הזמן האחרון, ה-TalkBox נכנס חזק בשנות ה-60 ולמרות שרוקרים וזמרי קאנטרי השתמשו בו, ברור שהוא נוצר בשביל ה-Fאנק. פלאים טכנולוגים נעשו כבר משנות ה-40 באמצעות ה-Sonovox שהוא רמקול אותו מניחים על הגרון והתוצאה היא אפקט דומה ל-Talk Box. השימוש העיקרי בו היו קולות עבור דמויות בסרטים (משהו עם קטר ומשהו עם מטוס).  בשנות ה-80 זה פשוט נהיה מכוער, כי זה כנראה היה הקטע של שנות השמונים, לכער את העולם.

עכשיו לדבר עצמו – TalkBox תוצרת בית, מחומרים שיש אצל כל אחד בחנות חומרי הבנין הקרובה – עשה זאת בעצמך. הסרטון הבא מסביר ומדגים כיצד להכין Talk box ביתי:

דברי סיכום:
אני אוהב TalkBox ומעדיף בכל יום סינטוז על עינטוז (עם סייג, אני מאד אוהב DanceHall Queens (ולשים כאן קישור לאיזו גרסת Dutty Wine אמיתית יותר, יהיה מוגזם (חפשו Dutty Friday כדי לראות איך זה באמת, או שתסתפקו בקליפים). כנראה שמישהו נכנס למחשבות המלולכות שלי ויצר מזה מיקס טייפ (גיקים אוהבים יפנים ופרחות), אחרת קשה להסביר את הסצינה היפנית של ה-DancHall Queens)

כן, איפה הייתי? אה כן, Talk Box מגניב! מי שרוצה להכין לבד מאד פשוט (ר' סרטון הדגמה).

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

לא נמצאו רשימות נוספות