בשנת 1991 ליגאל שילון היתה פינה בתוכנית של גבי גזית בה הוא הביא סרטונים 'מטורפים' (בעיקר של אנשים נופלים למים). אז קראו לזה סרטוני וידאו ביתיים וזה הלך לא רע, בעיקר בשביל שילון. כיום, 16 שנים מאוחר יותר, יוטיוב מספקים אפשרות לכתבות, טורים ופינות שלא דורשים הרבה השקעה, על אוסף של סרטונים הזויים, שאין קשר בינם, בלי קונטקסט והתפתחות. סתם תופעה מוזרה.
כאשר מדווחים ומספרים על האינטרנט במדיום שהם לא האינטרנט עצמו (עיתונים, רדיו, טלויזיה), זה נעשה פעמים רבות בצורה רדודה, פשטנית, מאוחרת ועם נימה של הלם קל. זו גם בערך …

עכשיו בוואלה הסרט "הטוקבקיסטים" (שנראה כמו תוכן פרסומי ל-Ynet) באורך מלא. יצא אחלה של סרט, ערוך טוב ומשעשע.
הרהורים בענין טיקבוקים, הרבה מהאנשים (ולאו דווקא המכובדים שמופיעים בסרט ומסבירים על "התופעה") מתייחסים באופן שונה לתגובות בבלוג שלהם (בבלוג זה לא טוקבק.. זה דיון, משהו אישי, אנשים שאני שיש לי אינטימיות מסויימת איתם) ובאופן שונה לתגובות ב-Ynet, למשל.
הכי אני אוהב שכותב מתעצבן ומגיב למגיבים בתגובות.
הטיקבוקים הכי ארוכים שקראתי (כמעט את כל 1000+ התגובות בכל כתבה) היו תגובות הגולשים על כתבות של רננה מרמלשטיין בתקופת הפינוי.
הטוקבקיסט האהוב עלי הוא תופעת "רונן השמן" (שלא …

עכשיו בYNET, בכתבה על הניתוח להצלת חיי הילדה ההודית בת השנתיים שנולדה עם גפיים כפולים, מלבד תת הכותרת הרגישה "ארבע על ארבע" (אני לא מבין, לעורך של העורך אין עורך? אני הייתי שולח הביתה מישהו על כזה דבר) , מופיעה תמונה ללא הכיתוב הוואינטי המוכר "תמונה להמחשה בלבד", אלא עם הכיתוב "ניתוח ההפרדה יוצא לדרך צילום איתי גל". אולי בגלל שזה הניתוח בהודו ובכל מקרה חדר הניתוח אינו הגייני, אפשרו למקרופון של YNET להשתתף בניתוח כפי שרואים בתמונה. (או שזה בכל זאת "להמחשה בלבד"?)

אני מאד אוהב משחקי מילים בכותרות, בעיקר כשהם מופיעים במדורי הספורט.
בלילה של יום חמישי ב-YNET הופיע המבזק הזה. כנראה איזה עורך שמע פעם את המושג "ענק יהלומים" וחשב שזה יתאים לתאר יהלומן מת.
אם מתחכמים בידיעות על אנשים מתים, כבר היה אפשר לעשות טייק אוף על המדיום וללכת על "ענקקק!!!!!1 היהלומים".

הנה עוד ענק יהלומים