כך אתמול:

ואני חושב שאם כבר יש עורך שמתאמץ,
למה לא להשקיע עוד קצת.
למשל ככה:

העיר את תשומת הלב, הזומבקי.

הנה משחק בזכרון חזותי ש-YNET ואני משעשעים בו אחד את השני.
לאחרונה השתנו דפוסי הקריאה שלי ברשת. אני פחות קורא בלוגים/מדורי רשת ומחשבים (בתכלס', מספיק לקרוא במקום אחד שגוטליב עשה סרטון על הגלוב ואין צורך לקרוא על זה 10 פעמים. בכלל, אני לא מבין מה העונג בלתת רשימת קישורים או לדווח על דיווחים אם לא מוסיפים אמירה אישית) - התחלתי לקרוא יותר על מדע.
ב-ynet יש מדור כזה של מדע, אסביר כיצד מגיעים אליו: בעמוד הראשי גוללים עד מרכז הדף ל"אינטרנט מחשבים" ומשם יורדים אל "ירוק: סביבה" ומשם יורדים אל "ynet וידאו" ומשם יורדים …

בפרומו לראיון עם שירי מימון שיופרסם מחר בידיעות, YNET מביאים כמה שורות של שירי שמדברת גם על הקרחת של נינט (חשוב מאד. אם לא תקראו את זה שם, לפחות תקראו את זה פה).
בהפניה בדף הראשי העורך ב-YNET בחר לצטט את שירי: "של מי היתה הבחירה לעשות קרחת? שלה. נינט הביאה על עצמה את הטירוף".

וואו, "נינט הביאה על עצמה את הטירוף"… חזק. שירי מימון פותחת על נינט.
בעצם זה לא בדיוק מה ששירי אמרה, אבל יצא טוב, זה העיקר (אני הקלקתי).
המקורי: "של מי היתה הבחירה לעשות קרחת? שלה. היא הביאה על עצמה …

אחת מהבעיות בהטמעת טכנולוגיות חדשות או החלת שינויים בארגון היא התנגדות של עובדים ותיקים. כדי שהשינוי  יצלח, אחת מהדרכים להתמודד עם מתנגדים מרכזים היא לזהות אותם (עדיף מראש) ולצרף אותם למחנה שלך על ידי הענקת תפקיד ואחריות הנוגעים לשינוי. אפשר גם להשתמש במושג הארגוני בעל החשיבות העצמית:
רבותי, מהיום אתם "סוכני השינוי" (לא, אין לכם רישיון להרוג).
על השבר הקטן בתפוז בין הבלוגרים הותיקים לעורכיו כבר כתבתי כאן (ודבורית הגיבה). אביעד מתייחס למקרה ועל כך חנן טוען שכדי לדעת לנהל בלוגיה צריך לדעת לנהל פורומים.
בעקבות מפגש הבלוגרים הותיקים עם עורכי תפוז, יצאו אלו בתחושה נעימה, יש מי …

תפוז הביאו את דבורית, שהביאה מישרא את זרובבלה, יואב (לא מכיר אותו) ודודה מלכה (לא מכיר אותה, נדמה לי שהיא כותבת על זה שהיא רווקה). כל אחד מהם בלוגר-סלב עם הרבה קוראים בישראבלוג.
דבורית, שהבלוג שלה הפך לכוכב כמעט מיומו הראשון, אולי רואה את הבלוגוספירה כמתבססת בעיקר על בלוגרים כוכבים. שלושת הטלאנטים שהביאה מישראבלוג זכו לחיבוק חמים מהעורכת, הפוסטים שלהם קודמו באופן קבוע לעמוד הראשון וקיבלו את תג המלצת העורך. אבל את מי פספסו כאן? את הבלוגרים הישנים של תפוז.
אם בישראבלוג הכוכבים צמחו מלמטה בתפוז הם הוצנחו מלמעלה וישר קיבלו סולו. …

בשנת 1991 ליגאל שילון היתה פינה בתוכנית של גבי גזית בה הוא הביא סרטונים 'מטורפים' (בעיקר של אנשים נופלים למים). אז קראו לזה סרטוני וידאו ביתיים וזה הלך לא רע, בעיקר בשביל שילון. כיום, 16 שנים מאוחר יותר, יוטיוב מספקים אפשרות לכתבות, טורים ופינות שלא דורשים הרבה השקעה, על אוסף של סרטונים הזויים, שאין קשר בינם, בלי קונטקסט והתפתחות. סתם תופעה מוזרה.
כאשר מדווחים ומספרים על האינטרנט במדיום שהם לא האינטרנט עצמו (עיתונים, רדיו, טלויזיה), זה נעשה פעמים רבות בצורה רדודה, פשטנית, מאוחרת ועם נימה של הלם קל. זו גם בערך …