‫תגובות לפוסט: "גשר צר מאד מאד"‬

‫מאת: ארז וולף‬

‫ארז וולף‬ — Tue, 08 Jul 2008 13:50:30 +0000

הרקדניות הזכירו לי סטודנטיות באירן ולכן הדבקתי אותן על רקע תמונה של רחוב בטהרן. למה נסראללה מככב בטהרן? תשאל אותו.

‫מאת: ליאור אילוז‬

‫ליאור אילוז‬ — Tue, 08 Jul 2008 13:45:34 +0000

הדעות חלוקות לכאן ולכאן אך ארז, מה הקשר נסראללה?

‫מאת: אילן‬

‫אילן‬ — Sun, 06 Jul 2008 08:19:47 +0000

לדעתי בעייה יותר חמורה הייתה הסכום המטורף שבוזבז על טקס חנוכת הגשר (שבינתיים גם נשאר חסר תכלית).
לא היה עדיף לחסוך בראוותנות ולעשות טקס צנוע של כמה נאומים וגזירת סרט. באמת היו צריכים את כל הבזבוז הזה?
לוליינים מרחפים באוויר - נו באמת. שיקחו את הכסף למטרות קצת יותר מוצדקות ולא חסרות כאלה בירושלים.

‫מאת: עמית‬

‫עמית‬ — Sat, 05 Jul 2008 19:05:37 +0000

במקרה, שמעתי את סגן ראש העיר מתראיין לתוכנית רדיו, יום אחרי האירוע. הוא אמר: ואם היה קר או אם היה יורד גשם, זה בסדר שהילדות היו חובשות כיסוי ראש?

ואללה. עם זאת שמדובר כאן במיקס של דמגוגיה והתממות, עדיין - יש מידה של אמת בדבר. זה היה אירוע חד פעמי בעיר מיוחדת במינה וכולם הוזמנו, ואם כולם הוזמנו, אז צריך לקחת בחשבון את רגשותיהם של כולם. ככל שניתן.

יאללה. קירוב לבבות שולתתתתתת

‫מאת: שנבוב‬

‫שנבוב‬ — Sat, 05 Jul 2008 17:04:28 +0000

כבוד

אולי אני אסרוק כמה דפים מעוררי השראה משם….

‫מאת: ארז וולף‬

‫ארז וולף‬ — Sat, 05 Jul 2008 09:00:03 +0000

שנבוב, אם אתה כבר משלב חרוז בתגובה ומזכיר את סידון -
תרשה לי לשכתב אותה כך שתהיה בה התכתבות פנימית עם אותו הסגנון:

למי שמכיר.
"סיפור מוזר ומלא תמהון על האי הקטן, האי היגיון"
ומי כתב וחיבר? אפריים סידון.

ממש באותו נושא,
סיטואציה דומה,
מצחיק, מלחיץ
והפאנטה שבאה
ישר לפנים ובשפריץ.

‫מאת: שנבוב‬

‫שנבוב‬ — Sat, 05 Jul 2008 03:02:50 +0000

למי שמכיר (אני קורא את זה לבן שלי לפני השינה), "סיפור מוזר ומלא תמהון על האי הקטן, האי הגיון" של אפרין סידון - ממש באותו נושא, מצחיק, מלחיץ, סיטואציה דומה עם הפואנטה ישר לתוך הפנים…

‫מאת: ארז וולף‬

‫ארז וולף‬ — Fri, 04 Jul 2008 21:38:04 +0000

עמית, הבעיה היא שהסממנים שאתה מדבר עליהם שגורמים אי נוחות הן עצם היותן נשים (או ילדות).
לא מדובר על קריקטורה של מוחמד, ניבולי פה או סצנות סקס נועזות, פשוט עצם היותן נשים (ילדות!!!)
אפשר להתחשב וצריך להתחשב, אבל זה תמיד צד אחד שנדרש להתחשב בצד השני.

‫מאת: עמית‬

‫עמית‬ — Fri, 04 Jul 2008 19:21:17 +0000

כאשר שמעתי את הסיפור הזה לראשונה, כך חשבתי גם אני.
אבל במחשבה שנייה, ויש מקום למחשבה שנייה, נראה לי שהדברים לא ממש כך.
אולי בכל עיר אחרת, זה היה נכון. כפייה דתית בלה בלה בלה. אבל ירושליים שונה בכל זאת. זו עיר שהדת בה הוא עניין עיקרי ועקרוני. וכמו שלא רקדו הבנות עם סממנים שהיו גורמים לאי נוחות בקרב המוסלמים או הנוצרים או הארמנים או כל אחד אחר, כך גם היה מקום לכבד את היהודים, אפילו מעבר לרגיל.
ירושליים היא לא עיר חילונית רגילה. זו לא תל-אביב או חיפה. זו עיר שהאנרגיה בה מגיעה מהרוחניות והדת ושורה בכל מקום.

אני אדם חילוני. כמעט חילוני קיצוני. אבל הפעם, נדמה לי שטוב הייתה עושה מנהלת הלהקה, לו הייתה לוקחת את הנושא בחשבון מראש.