היום מצאתי כל מיני חפצים ומסמכים מגיל ההתבגרות. מצד אחד אני יודע שהייתי מאד מגניב (גזעי קראו לזה) מצד שני, התחנות האלו מסמנות וי על כל הדרישות המקובלות כדי להחשב לחנון (לפחות לפי סרטי תיכון אמריקאים). וואו, רגע.. אני הייתי ילד חנון?

כל החיפוש הזה התחיל מפתק הצבעה לקלפי.
יש ברשותי פתק הצבעה לקלפי מלפני 23 שנה, בחירות 1984 עבור מפלגת כ"ך של כהנא. דווקא בגלל שזה היה כל כך אסור ונוראי, כילד בן 11 החלטתי לשמור את הפתק ההוא. היום החלטתי להעלות אותו ל-eBay, לראות אם איזה מניאק יהודי ימני קיצוני אמריקאי יחליט שהוא חייב את זה.
יש לי מספר מזכרות פוליטיות מאותה תקופה, בינהן גם חולצה במצב מעולה (ממנה אני לא נפרד) של יש גבול ("יש גבול כי אין כיבוש נאור", אני די בטוח שהיא ממלחמת לבנון הראשונה ולא מהאינתיפאדה).

אז יצאתי לחפש את אותו פתק ששמור באחד הארגזים במחסן ובמסע אליו נפגשתי בכל מיני דברים מילדותי ומסתבר ששמרתי כמעט כל דבר משנות השמונים. הנה כמה מהדברים (לחץ על התמונה להגדלה):

	דיסקטים: המחשב הראשון שהיה לי היה Sinclar ZX81 וכשהפתחה הטכנולוגיה וכולם שיחקו לארי בירד נגד דוקטור ג'יי בקומודור 64 אני שיחקתי משהו עם מטוס ונהר ב- ATARI 800 XL. זו לא היתה מכונת משחקים אלא מחשב אישי שהיה אפשר לכתוב בו תוכניות מתקדמות בבייסיק. אין לי מושג מה יש בדיסקטים האלו.
	חנות התקליט: חנות התקליט בחיפה. תחנה קבועה בהדר. התקליט הראשון שקניתי בעצמי בכספי היה של מועדון תרבות. השני כבר היה של ג'טרו טול. הייתי מסתובב שם הרבה, מקשיב למוזיקה, מאתגר את המוכרים בשאלות התמצאות קנטרניות וכנראה שהייתי חבר. הכרטיס כבר לא בתוקף, אולי כדאי להוציא אותו מהארנק.
	הנה לכם סיפור.. הדרכתי סמינר של ילדים בכתה י'. אל הקבוצה הצטרף נער חרדי שבדיוק חזר בשאלה באותה תקופה. אני לא זוכר אף אחד מאותו סמינר, מלבד אותו נער שמאד הרשים אותי בסיפור שלו. לפני כל פעילות היינו משחקים על הדשא כדי להוציא קצת מרץ, תופסת, עמודו… אותו נער לא הכיר אף משחק והסברתי לו בכל פעם את החוקים. הדהים אותי שלא רק שהוא לא הכיר את המשחקים, אלא כל הקונספט משחק קצת היה זר לו. לפני חודשיים נפל לי האסימון ופתאום הבנתי מי זה אותו ילד. כאן, בתמונה, מופיע דף הקשר של הקבוצה שהדרכתי באותו סמינר, שמו מופיע אחרון ברשימה (קליק על התמונה להגדלתה…)
	מצויינות: הצלחתי לקבל תעודת הצטיינות. בגדנ"ע. סוף סוף משהו בשביל אמא לתלות על הקיר.
	נוער שוחר מדע: בכתה ז' בחרתי לבלות חלק מהחופש הגדול בלימוד פסקאל בטכניון. גם אני יכול להגיד משפטים כמו: כשאני למדתי בטכניון בדיוק עברו מניקוב כרטיסיות לדיסקטים.
	הדרכה: (מתוך הפנקס, עמוד 53) שם: קפה חלב. סוג: מעגל. מקום: פנים או חוץ. מהלך: יושבים במעגל – הפותח במשחק מעביר "קפה" לכיוון אחד ו"חלב" לכיוון אחר. למשמע המילה – המקבל מחזיר "מה?" ולאחר שיקבל את המילה שוב – הוא מעביר הלאה, וחוזר חלילה. אפשר להוסיף פרצופים ותנועות.
	בשנות ה-90 כבר הייתי מגניב, היה לי טלפון נייד.

אני מניח שכל השטויות שנשמרו אצלי, נשמרו פשוט מתוך עצלנות (חוץ מזה, "אצלנו" לא זורקים דברים. לכל דבר יש שימוש).

כנראה שאם הייתי חי בסרט קולג' אמריקאי, באמת הייתי החנון. מה שעונה סופית על השאלה היא העובדה שהייתי גם בתזמורת נשפנים (כלי נשיפה). טוב נו, אז הייתי חנון.

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

לא נמצאו רשימות נוספות