ראשי » geek, פרטי

יש סיכוי שכנראה הייתי ילד חנון

25 בדצמבר 2007 | 75 צפיות | 13 תגובות | מאת ארז וולף

היום מצאתי כל מיני חפצים ומסמכים מגיל ההתבגרות. מצד אחד אני יודע שהייתי מאד מגניב (גזעי קראו לזה) מצד שני, התחנות האלו מסמנות וי על כל הדרישות המקובלות כדי להחשב לחנון (לפחות לפי סרטי תיכון אמריקאים). וואו, רגע.. אני הייתי ילד חנון?

כל החיפוש הזה התחיל מפתק הצבעה לקלפי.
מזכרות פוליטיותיש ברשותי פתק הצבעה לקלפי מלפני 23 שנה, בחירות 1984 עבור מפלגת כ"ך של כהנא. דווקא בגלל שזה היה כל כך אסור ונוראי, כילד בן 11 החלטתי לשמור את הפתק ההוא. היום החלטתי להעלות אותו ל-eBay, לראות אם איזה מניאק יהודי ימני קיצוני אמריקאי יחליט שהוא חייב את זה.
יש לי מספר מזכרות פוליטיות מאותה תקופה, בינהן גם חולצה במצב מעולה (ממנה אני לא נפרד) של יש גבול ("יש גבול כי אין כיבוש נאור", אני די בטוח שהיא ממלחמת לבנון הראשונה ולא מהאינתיפאדה).

אז יצאתי לחפש את אותו פתק ששמור באחד הארגזים במחסן ובמסע אליו נפגשתי בכל מיני דברים מילדותי ומסתבר ששמרתי כמעט כל דבר משנות השמונים. הנה כמה מהדברים (לחץ על התמונה להגדלה):

דיסקט דיסקטים:
המחשב הראשון שהיה לי היה Sinclar ZX81 וכשהפתחה הטכנולוגיה וכולם שיחקו לארי בירד נגד דוקטור ג'יי בקומודור 64 אני שיחקתי משהו עם מטוס ונהר ב- ATARI 800 XL. זו לא היתה מכונת משחקים אלא מחשב אישי שהיה אפשר לכתוב בו תוכניות מתקדמות בבייסיק. אין לי מושג מה יש בדיסקטים האלו.
התקליט חנות התקליט:
חנות התקליט בחיפה. תחנה קבועה בהדר. התקליט הראשון שקניתי בעצמי בכספי היה של מועדון תרבות. השני כבר היה של ג'טרו טול. הייתי מסתובב שם הרבה, מקשיב למוזיקה, מאתגר את המוכרים בשאלות התמצאות קנטרניות וכנראה שהייתי חבר. הכרטיס כבר לא בתוקף, אולי כדאי להוציא אותו מהארנק.
אדם הנה לכם סיפור.. הדרכתי סמינר של ילדים בכתה י'. אל הקבוצה הצטרף נער חרדי שבדיוק חזר בשאלה באותה תקופה. אני לא זוכר אף אחד מאותו סמינר, מלבד אותו נער שמאד הרשים אותי בסיפור שלו. לפני כל פעילות היינו משחקים על הדשא כדי להוציא קצת מרץ, תופסת, עמודו… אותו נער לא הכיר אף משחק והסברתי לו בכל פעם את החוקים. הדהים אותי שלא רק שהוא לא הכיר את המשחקים, אלא כל הקונספט משחק קצת היה זר לו. לפני חודשיים נפל לי האסימון ופתאום הבנתי מי זה אותו ילד.
כאן, בתמונה, מופיע דף הקשר של הקבוצה שהדרכתי באותו סמינר, שמו מופיע אחרון ברשימה (קליק על התמונה להגדלתה…)
גדנע מצויינות:
הצלחתי לקבל תעודת הצטיינות.
בגדנ"ע.
סוף סוף משהו בשביל אמא לתלות על הקיר.
נוער שוחר מדע נוער שוחר מדע:
בכתה ז' בחרתי לבלות חלק מהחופש הגדול בלימוד פסקאל בטכניון.
גם אני יכול להגיד משפטים כמו: כשאני למדתי בטכניון בדיוק עברו מניקוב כרטיסיות לדיסקטים.
השומר הצעיר הדרכה:
(מתוך הפנקס, עמוד 53)
שם: קפה חלב.
סוג: מעגל.
מקום: פנים או חוץ.
מהלך: יושבים במעגל - הפותח במשחק מעביר "קפה" לכיוון אחד ו"חלב" לכיוון אחר. למשמע המילה - המקבל מחזיר "מה?" ולאחר שיקבל את המילה שוב - הוא מעביר הלאה, וחוזר חלילה. אפשר להוסיף פרצופים ותנועות.
סלולר בשנות ה-90 כבר הייתי מגניב, היה לי טלפון נייד.

אני מניח שכל השטויות שנשמרו אצלי, נשמרו פשוט מתוך עצלנות (חוץ מזה, "אצלנו" לא זורקים דברים. לכל דבר יש שימוש).

כנראה שאם הייתי חי בסרט קולג' אמריקאי, באמת הייתי החנון. מה שעונה סופית על השאלה היא העובדה שהייתי גם בתזמורת נשפנים (כלי נשיפה). טוב נו, אז הייתי חנון.

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)
Loading ... Loading ...

13 תגובות »

  • עמית דונסקי כתב:

    אם אתה ממש רוצה לדעת מה יש בדיסקטים, יש לי ATARI 800XL חי ומתפקד כאילו נרכש אתמול בחנות של אטארי ברח' דיזינגוף ליד המשטרה. קניתי אותו אז עם כונן דיסקטים, שזה נחשב לחנון מתקדם, כי לכל השאר היה טייפ (ואני מתערב שלפחות 60% מהקוראים שלך לא מבינים על מה אני מדבר, אבל אתה ו- 40% הנותרים בטח מבינים).
    אגב: יש לי אפילו את המדפסת פלוטר הקטנה שלהם.
    :-)

    ויש לי גם ZX80, שהיה אז האח המלנכולי משהו (ש"ל) של ה- ZX81.

    ולגבי התקליטים… אם כבר, לפחות תביא פוגי בפיתה.

  • וולף ארז (כותב הפוסט) כתב:

    לי היה גם כונן וגם טייפ.
    ה- ZX81 שלי הלך מזמן לעולמו בעת ניתוח כושל, הייתי צריך לבדוק רגע משהו בפנים, רק לראות איך זה עובד.

  • אילן כתב:

    הzx81 שלי הלך לעולמו בגלל שניסיתי לחבר ג'ויסטיק כשהיה דלוק ומחובר לחשמל וקיצרתי אותו.
    וכל כך רציתי לשחק manic miner
    לא נורא בזג\כות זה הגיע אלינו הבייתה תואם IBM הראשון שלנו.

  • וולף ארז (כותב הפוסט) כתב:

    אתם קצת הורסים לי. חשבתי ZX81 היה קצת יותר נדיר. לא חשבתי שלכל קורא כאן היה ZX בסלון, ZX בחדר השינה וגם התקין ZX בחדר הילדים.

    אגב atari: בקונסולה, המשחק עם האקדח - לקח לי שנים (שנים!) להבין איך הטלויזיה ידעה לזהות פגיעה של האקדח בנקודה שעל המסך (כבר כתבתי על זה פוסט? אני לא זוכר)

  • עמית דונסקי כתב:

    נו, נו - גלה.
    רק אל תגיד שזה ה….

    טוב נו. משאיר לך את הכבוד. גם כך ביאסנו אותך עם ה- ZX81.

    אם כי, אתם כנראה צעירים ולא מכירים את אחיו, ה- ZX80.
    אז למעוניינים: הנה כאן.
    http://ed-thelen.org/comp-hist/TheCompMusRep/TCMR-V14-P09.jpg

  • וולף ארז (כותב הפוסט) כתב:

    נו עמית.. מישהו כמוך צריך לדעת איך הטלויזיה ידעה שהאקדח פגע בה…

  • עמית דונסקי כתב:

    ארז - התחלת, ולכן תסיים :-)

    אני יודע שזה בעצם האקדח שיודע ולא הטלוויזיה, אבל כולם פה מחכים שתסביר, אז לך על זה… :-)

  • מתי כתב:

    manic miner זה כבר לספקטרום לדעתי

  • יהודי כתב:

    אני מאוד נהנה מהבלוג שלך!!!
    אז למה לקלל?
    ואם כבר לקלל אז למה לקלל יהודים
    (ואני ממש לא כהניסט)

  • איך ידע האטרי? | We CMS כתב:

    [...] התגובות כאן בעניין ה-ATARI אני חוזר יותר בפירוט אל תעלומה שהעסיקה [...]

  • שמונצים | We CMS כתב:

    [...] לניקיון הקודם (אל רשימת השמונצים מהניקיון הקודם) גם הפעם יצאתי עם רשימת שמונצים שאי [...]

  • מאור קפלנסקי כתב:

    איזה פוסט נפלא ומושקע…
    באמת היית חנון, אבל פעם קראו לזה "זיגי" (יכול להיות שזו מילה ירושלמית שלא הגיעה לחיפה?)

  • Niva כתב:

    נו עכשיו אני סקרנית. אני עדיין לא יודעת איך הטלויזיה יודעת שהאקדח יודע לפגוע. היום עם ה WII הכל נראה הגיוני אבל איך?
    אבל תגלה באמת

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

*
To prove you're a person (not a spam script), type the security word shown in the picture. Click on the picture to hear an audio file of the word.
Click to hear an audio file of the anti-spam word