לפני מספר שעות חזרתי מפסטיגל 2009 (פסטיגל קונג פו) שבמהלכו נודע לי שזהו המופע הראשון והפותח את סבב המופעים של פסטיגל זה. כבוד גדול.
למרות שהכל ידוע והכל נאמר על פסטיגלים, אני רוצה לחלוק את ההנאה עם מי שעדיין לא היה.

פסטיגל 2009 הוא קודם כל מעליב ומבזה את התרבות הסינית, סינים, נשים סיניות, השפה הסינית, שמות סיניים וגם את היפנים, אנימה, תאילנדים, ג'ירף וכמקובל בפסטיגלים, גם את להיטי שנות השמונים. מבחינת מי שכתב את הטקסטים, סינים, יפנים, תאילנדים – הכל אותו דבר.

יותר צפוי מכך שהשיר של מאיה בוסילה יתחיל שקט ואחרי שני בתים יקבל קצב ונגיעות האוס, צפוי יהיה למצוא בפסטיגל סטריאוטיפים בתוך התסריט, הבימוי וחומרי השיווק והפרסום:

מדריך הקונג פו, הו הא – עודד פז הוא טיפוס צעקני, חובב לייקרה, אירוויזיונים ותחרויות.

(בסוף הטוב, כולם מוצאים בנות זוג ומוזר שדווקא הוא, הטיפוס הצעקני, חובב הלייקרה והאירוויזיונים לא מתחתן עם אחת מהנסיכות.)

שריקת הפתיחה – עוד שעתיים וחצי עד הסוף, צריך להעביר את הזמן

במהלך החצי הראשון, כמו כל אבא אחר באולם, הייתי עסוק בשני דברים:
1. חישובים: יש להם פה 9000 מקומות, ארבע הופעות ביום. מחיר כרטיס ממוצע 80 ש"ח. זה יוצא 2.8 מיליון ש"ח ביום. עכשיו בוא נראה לגבי הוצאות…
2. פנטזיות: היי… יש שם למטה כמעט שמונה כיסאות פנויים. בטח רק אני שמתי לב, בהפסקה ננסה להתארגן עם הסדרן שיעביר אותנו.

גנאולוגיקה

מנוסי הפסטיגלים יודעים שדיאלוגים הזויים הבנויים על רפליקות מתוך עולם הקומיקס זה יעל בר זוהר (הורגש השנה חסרונו של טל מוסרי). לדוגמא, הדיאלוג הבא בין יעל בר זוהר למאיה בוסקילה במהלך קרב בינן:

סאן לי: רגע! מה זה הסימן הזה שעל היד שלך? זה הסימן המשפחתי שלנו.
טיגרה: נכון, לפני 5000 שנה סבא של סבא של סבא שלי וסבא של סבא של סבא שלך רבו.
סאן לי: רגע! אז זה אומר שאנחנו…
טיגרה: אמת – אנחנו בנות דודה. אבל סבא שלך גירש את סבא שלי.

הלו! יש פה ילדים באולם. אתם מוכנים לכתוב דברים עם טיפה יותר היגיון פנימי ועקביות?

תכף מחצית. שרוק כבר, שרוק שנצא קצת מהרעש הזה

הממתק היחיד לאבא המותש היה הטוסיקים המקסימים של אגם רודברג ועדי הימלבלוי. עדי גם מסוגלת לשיר, לא שזה משנה או משהו. זו נקודת המבט שלי.
צילמתי גם את הפסטיגל מנקודת המבט של הבת שלי.

10 דקות לסיום ההתמודדות, שנצא עכשיו ונשיג את הפקקים?

רעיון מעולה למכור לילדים במופע כזה, מלבד צמר גפן מתוק ופופקורן, גם צעצוע שמכיל ציין לייזר. בכל פעם שהראש של יצפאן התמלא בנקודות אדומות, קיוויתי לפצצה חכמה שלא הגיעה.

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

• מכירים את זה שילדים הולכים לאיבוד
• מתוך מחברת שומרת הלילה בקיבוץ
• ילדה קטנה היתה בעיר
• עולם המשחקים של עפר וליישם אינדקס ויזואלי בוורדפרס
• גשר צר מאד מאד