פוסט אורח מאת מיכל יורובסקי על תיאוריית קשר המחברת בין פייסבוק, אוליגרכים רוסים, יוצאי ק.ג.ב וממשלות. אפשר לעשות מזה פוסט או סרט.

למה לי לרכוש 2% מ-Facebook?

למי שממהר להגיע לתכל'ס, אקצר ואומר – לי לא. פייסבוק הוא פרויקט כושל מסחרית שנולד מתוך כוונה לא מסחרית. הרעיון של תשתית טכנולוגית נוחה לרשת חברתית אינו מסחרי בבסיסו, וככזה – נוגד את העקרון הבסיסי (תנועה=>חשיפות=>מיתוג+הקלקות=>נכונות המפרסם לשלם) של מונטיזצית התנועה באינטרנט.

הסיבות לרכישת מניות הטבה ע"י DST הן שונות מסתם השקעה בפרויקט שיום אחד יהפוך להיות רווחי. אולי.

אתחיל מניתוץ כמה מיתוסים:

1. פייסבוק אינה הרשת הגדולה בעולם במונחי מספר המשתמשים הרשומים.
2. פייסבוק אינה הרשת הגדולה בעולם במונחי ההכנסות, ולמעשה היא די מצליחה להפסיד.
3. פייסבוק אינה הרשת הגדולה בעולם במונחי התעבורה.

נראה אם כן, כי פייסבוק נכשלה לא בגלל שהיא תשתית חברתית. לראייה, הרשתות המצליחות הן:

1. QZone היא הרשת הגדולה במונחי כמות המשתמשים (יש לציין, כולם מהמזרח הרחוק).
2. MySpace היא הרשת הגדולה במונחי ההכנסות, QZone הבאה אחריה.
3. שוב, QZone היא הרשת הגדולה במונחי התעבורה.

אז מדוע DST התעקשה להיכנס לפייסבוק ב-200 מיליון ירוקים, ועוד שמה בצד 100 מיליון לרכישת נתח נוסף? ניסיתי לחבר איזו תיאוריית קשר נחמדה, וזה מה שיצא לי.

DST הינה קרן מצליחה מאוד, המחזיקה כמעט בכל פרויקט רציני באינטרנט בבריה"ם לשעבר. בגלל היותה חברה פרטית, לא ניתן לדעת במדויק את היקף נכסיה, שוויה, ואף לא זהות כל בעלי מניותיה. עם זאת, בחזית מוצבים מספר פיגורות ידועות: יורי מילנר, גריגורי פינגר (המחזיקים ביחד ב-50% מהבעלות), אלישר אוסמנוב (32%), ועוד משקיעים מוסדיים ופרטיים נוספים.

בתחום המדיה החברתית מחזיקה DST בשתי הרשתות המתחרות הגדולות, Odnoklassniki (שהיא המקבילה הרוסית ל-Classmates) ו-Vkontakte (שהיא המקבילה הרוסית ל-Facebook). לאחרונה, בגלל העתקת ממשק המשתמש מפייסבוק, קיבלה Vkontakte מכתב התראה מעורכי הדין של פייסבוק. חשוב לציין, שתי הרשתות הן רווחיות מאוד, ומונות כ-30 מיליון רשומים כ"א.

הנה הסיבה הראשונה לרכישת הנתח – מסחרית. מילנר, בוגר תואר מב"א יוצא ברית המועצות הראשון, יודע איך לעשות מונטיזציה שוטפת לרשת חברתית. מארק צוקרברג – עדיין לא (טוב, חוץ מרווח הון של כמה מילארדים).

הסיבה השנייה – הסרת איום התביעה, מעין כופר סמוי.

עד כה, הכל ברור, רציונלי ומבוסס הגיון עסקי בריא. אפילו זהות הפיגורות בחזית מתנגנת לנו נעים באוזן (צוקרברג – מילנר – פינגר), ומדירה שינה מעיניי האנטישמים בעולם.

פייסבוק - הקשר הרוסי

ואולם, יש איזה דיסוננס במנגינה היהודית הזאת. הבה נתבונן בשחקן השקט השלישי, אלישר אוסמנוב: אוליגרך אוזבקי (הנשוי אמנם ליהודיה – אירנה וינר – מאמנת נבחרת רוסיה בהתעמלות), שעשה את הונו מעסקי המתכות ומשאבי טבע אחרים, שמעולם לא התעניין בעסקי המדיה, בוודאי שלא בעסקי המדיה החדשה. הכניסה של אוסמנוב לעסקי המדיה ברוסיה החלה לקראת הבחירות לנשיאות, ובאופן לא מפתיע התמקדה ברכישת הגופים העצמאים המעטים שעוד נותרו (שלטונות רוסיה עדיין מתקשים לנטרל בכח את ערוצי האינטרנט, ואלה נהנים מדרגת חופש משמעותית).

הקרבה של אוסמנוב ל"פודבדב" (השליט הרוסי הדו ראשי פוטין+מדבדב) הינה גלויה ומוחצנת, כמיטב מסורת האוליגרכיה הרוסית. עברו הפלילי של אוסמנוב, הגם ש"נוקה" ע"י החלטת בית המשפט בשנת 2000, עדיין מתקשה להימחק מדפי הרשת.

פוטין ומדבדב

אז הנה, הסיבה השלישית לשפיכת מאות המליונים על פרויקט הפסדי: פוטנציאל הגישה למידע. הפרטים שלנו, יותר משהם שווים כסף לחברות המסחריות, שווים זהב לממשלות ובפרט, לגופים הממונים על איסוף, עיבוד וניתוח מידע גלוי אודות רבבות המשתמשים ברשתות החברתיות.

נכתב בתקווה שהפיסקה דלמעלה תישמע לגולשי הבלוג של ארז מספיק הזויה, והפוסט יגרוף תגובות ותובנות שיעזרו לנו להגיע לחקר האמת.

אה.. וגם הקורא אלכסנדר קרוקוב (בכיר ב-ק.ג.ב. לשעבר, אינטלקטואל, קצין וג'נטלמן) מוזמן להגיב.

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

• קוד קונמי – אתרים עם הפתעות מוסתרות
• בעקבות קבוצה בפייסבוק – יופץ מילקי עם קצפת בלבד