פוסט אורח מאת טל ברזינצקי

"האם יש טעם בבניית מערכת לניהול תוכן מהיסוד ?"

זוהי שאלה שתמיד מטרידה אותי לפני הקמת אתר חדש. הרשת מלאה בכלים חינמיים ומקצועיים לניהול תוכן, כגון WordPress ו-Drupal, בעלי קהילה גדולה של מפתחים ועידכונים שוטפים. מערכות אלו גם מאפשרות להרחיב את הפונקציונליות ולהתאימן לצרכים של אתרכם. במידה ולאתר שלכם אין צורך בתפקוד מאוד לא סטנדרטי, רבים הסיכוים שתוכלו למצוא מערכת בנויה ובדוקה שתוכלו לבסס את האתר עליה.

מדוע לשקול כתיבת מערכת חדשה ? הסיבה הראשונה היא שבתור מתכנת אני "פריק שליטה" כשזה נוגע להבנה מלאה של המערכת בה אני משתמש. אני אוהב לדעת מה כל קטע קוד עושה וכיצד הוא עושה זאת. בחירה במערכת מוכנה תמנע ממני את היכולת להרחיבה בקלות ולהתאימה לצרכים שלי.

סקירה קצרה של מספר מערכות מוכנות ברשת, מגלה כי רובן נכתבו בשפת php או ASP.NET ומשתמשות בבסיס נתונים mySQL. אם ברשותכם חבילת איחסון, היא עלולה שלא לתמוך בטכנולוגיות אלו. חיפוש אחר מערכות הכתובות בשפת ASP או כאלו המאפשרות להשתמש בבסיס נתונים של אקסס, טכנולוגיות יעילות פחות אך נפוצות, מובילה למבוי סתום.

הסיבה האמיתית שמושכת אותי לכיוון מערכת חדשה מהיסוד היא שאתרים רבים ברשת פשוט דומים מדי אחד לשני. יש להם לוגו שונה, צבעים אחרים ותמונות מקוריות, אך משהו מרגיש כי כבר ראינו את האתר הזה בעבר. היחודיות של האתרים נפגעת מהעובדה שרובן משתמשות ב-CMS מוכן. אתרי WordPress אומנם ניתנים לעיצוב מחדש, אך מכיוון שהם מוכוונים למטרה אחת, בסופו של דבר התוצאה מאוד דומה. אם אתם רוצים יחודיות, אתם רוצים מערכת חדשה.

בניית מערכת בשבעה ימים

אם החלטתם להצטרף להרפתקאה ולכתוב מערכת לניהול תוכן משלכם, בוודאי תרצו לשמוע כיצד ניתן להקים את הבסיס למערכת כזאת. הניסיון שלי הראה כי תוך שבעה ימים ניתן לכתוב מערכת ניהול תוכן מינימלית שעובדת. את המשך הפיתוח ניתן לעשות עם הזמן, כשהצורך עולה.

היום הראשון – תכנון המערכת

זהו כנראה השלב החשוב ביותר בבניה. בשלב זה מומלץ לבקר באתרים רבים של מערכות CMS ולקבל רעיונות עבור המערכת שלכם. שימו לב לפיצ'רים שאתם אוהבים במערכת ובמיוחד לאלו שאתם לא.

מומלץ להתחיל בציור סכמתי של הדפים שמתוכננים להיות באתר. אם מדובר בבלוג, אפשר להתחיל לצייר סכמות לעמודי הפוסטים, עמודי התגיות ולעמוד הראשי. בנוסף יש לצייר את איזור התפריטים, האיזור העליון שמכיל את הלוגו, והאיזור התחתון.

סכמות אלו יעזרו לכם לקבוע מה אתם רוצים לראות באתר שלכם. האם העמוד הראשי יכיל פוסטים מלאים או רק את הפתיחה, האם תהיה אפשרות להגיב לפוסטים ? האם יש צורך להירשם על מנת לפרסם תגובה ? כיצד נראה עמוד ההרשמה ?

השלב הבא הוא בחירת השפה בה יכתב האתר. יתכן שתרצו לתרגל שפה חדשה או שאולי תרצו להישאר בתחום הנוחות שלכם, עם השפה העיקרית שלכם. php היא אחת השפות המובילות כיום לכתיבת אתרים, אך ניתן לשקול גם את ASP.NET שמתפתחת עם הזמן. כמו כן, ביחרו את בסיס הנתונים בו תרצו להשתמש. תוכלו להשתמש בקבצים רגילים(flatfiles) על מנת להגיע לדרישות מינימליות בשימוש במערכת שלכם. אפשרות סבירה יותר היא בחירה בבסיס נתונים התומך בשאילתות SQL , כמו Access, mySQL ו-MSSql.

על מה כדאי לשים לב לפני המעבר לשלב המימוש ?

תכנון מראש יעזור למערכת לתמוך בפונקציונליות הדרושה לאתר. יהיה קל יותר לכתוב את המערכת מההתחלה מאשר להוסיף את הפיצ'ר כתוספת.

היום השני – תיכנון בסיס הנתונים

לשם הדוגמה, נמשיך בשלב זה והבאים בבנית מערכת המוכוונת לניהול בלוג.

לאחר שאנו יודעים כיצד יראה האתר ומה יהיה בכל עמוד, ניתן לגשת ולתכנן את בסיס הנתונים. בלב כל מערכת לניהול תוכן תוכלו למצוא את הנתונים הבאים:

1. כללי. טבלה שתכיל נתונים כלליים על הבלוג: שם הבלוג, כתובתו, קישור לקובץ הלוגו של האתר, מיהו מנהל האתר, כמה פוסטים יופיעו בעמוד הראשי, שפת האתר(עברית\אנגלית\ספרדית) וכל פרט אחר שתרצו לשנות באופן קל ומהיר ללא צורך בשינוי קוד המערכת.
2. משתמשים. אלו יכולים להיות מנהלי הבלוג\אתר (מנהל יחיד או קבוצה של מנהלים), ובנוסף אנשים הרשומים לבלוג\אתר. טבלה זו תכיל בדרך כלל כינוי למשתמש, מספר יחודי עבורו, את שמו האמיתי, סיסמא, כתובת הדוא"ל שלו והאם הוא משתמש רגיל באתר או בעל הרשאות מיוחדות. כאן תוכלו להיות יצירתיים, אם האתר שלכם תומך למשל במתן ניקוד לכל משתמש בהתאם לרמת השתתפותו באתר, שימרו שדה לנתון זה.
3. נושאים. פוסטים בבלוג בדרך כלל מסווגים לפי נושא, "בניית אתרים", "תיכנות", "כללי" ולכן טבלה שתכיל את רשימת הנושאים תשמש אותנו לצורך זה. בטבלה נרצה לשמור את שם הנושא, מספר יחודי עבורו ושדה שמתאר אותו בקצרה.
4. פוסטים. הטבלה החשובה ביותר עבור הבלוג. השדות בטבלה זו יהיו כותרת הפוסט, כותרת משנית, מספר יחודי עבורו, הקדמה לפוסט, הפוסט המלא, תאריך פירסום ומספר המשתמש שכתב את הפוסט. ניתן להוסיף כאן את מספר הפעמים שהפוסט נקרא וכל רעיון אחר שעולה לכם לראש שיתאר טוב יותר את הפוסט.
5. קישור בין פוסטים לנושאים. בטבלה זו כל כניסה תתאר קשר בין פוסט מסויים לנושא אחד. יהיו 2 שדות: מספר הפוסט ומספר הנושא. כך תוכלו לשייך פוסט למספר נושאים על ידי הכנסת מספר כניסות לטבלה. 6. תגובות. בטבלה זו ישמרו התגובות לכל פוסט. כדאי לשמור בה את מספר המשתמש שפירסם את הפוסט, את תאריך הפירסום ומספר הפוסט אליו הגיבו. כדאי לחשוב על הוספת אפשרות לסמן האם הפוסט מאושר או לא. כך תוכלו לעבור על כל התגובות לפני שהן עולות לאתר.

ישנן טבלאות נוספות שניתן ליצור, אך אלו יספיקו בתור הבסיס לאתר.

היום השלישי – כתיבת העמודים

כאן נכנס כישרון התיכנות שלכם לפעולה. אני ממליץ לשמור את הנקודות האלו בראש בזמן התיכנות:

• הפרדה בין תוכן, קוד ועיצוב. בהתאם לשפת השרת בה אתם מתכנתים, נסו ככל היותר לשמור על הפרדה בין המרכיבים הללו של המערכת.
• חסכו בפעולות על הנתונים(כמו סינון נתונים או פרישתם) ותנו לבסיס הנתונים לבצע זאת עבורכם.
• "שברו" את הקוד כמה שיותר, אם יש פעולות שחוזרות על עצמן, ייצאו אותם לקובץ נפרד.
• מדיי פעם, ודאו כי האתר עומד בתקני כתיבת קוד xhtml.

היום הרביעי – ספאם ואבטחה

על מנת שהאתר שתבנו לא יהפוך מוקד להתקפות, יש לשים לב לנושא האבטחה בזמן כתיבת הקוד. בכל קבלת קלט ממשתמשי האתר, או פנייה לבסיס הנתונים, ודאו כי הקלט שהוכנס אינו זדוני. אם ציפיתם למספר, ודאו כי זה מה שקיבלתם. התקפות אלו על בסיס הנתונים נקראות SQL Injection, הן קלות לביצוע ועשויות להוביל למחיקת הנתונים, שליפת הנתונים או שינוי שלהם ללא אישור.

הדבר הבא שיש להגן מפניו, הוא ספאם. תוכנות שנכתבו לשם כך(בוטים), ימצאו את אתרכם ויזהו כי ניתן לפרסם בו תוכן(למשל כתגובה). מהר מאוד תגלו כי לאתרכם מאות תגובות שמכילות קישורים לאתרים שונים ברחבי הרשת, או סתם חומר שיווקי מרגיז. השתמשו במנגנון CAPTCH על מנת לזהות בין בוטים למשתמשים לגיטימים.

היום החמישי – מערכת הניהול

ממשק הניהול של המערכת הוא מרכיב מרכזי בנוחות תיפעול האתר. ממשק זה יאפשר את הוספת התכנים החדשים, עריכת ומחיקת הישנים, ניהול המשתמשים, הגדרות האתר ולמעשה מטרתו לנהל כל אספקט של האתר ללא צורך בשינוי הקוד.

אחד הרעיונות שאני אוהב ליישם הוא ממשק ניהול המשולב בדפי האתר. כלומר במקום לרכז את כל אפשרויות הניהול בעמוד אחד, נבזר את הניהול לכלל דפי האתר. לאחר התחברות לאתר וזיהוי מנהל, יופיע ליד כל פוסט אפשרות עריכה או מחיקה. בעמוד של נושא מסויים תופיע האפשרות להוספת פוסט חדש, ליד כל תגובה תהיה אפשרות למחוק\לערוך אותה. ליד הלוגו, תהיה אפשרות לשנות אותו לקובץ אחר, או אפשרות להעלות תמונה חדשה מהמחשב.

כתיבה בצורה כזאת, מאלצת אותנו לחזור לשלב כתיבת קוד עמודי האתר, ולהוסיף בהם את הניהול. אני מצאתי שפיתרון זה מאפשר לי לשנות את האתר באופן קל יותר ברגע שעולה לי רעיון בזמן דיפדוף בו.

בנושא כתיבת הפוסטים, אני ממליץ על עורך הטקסט TinyMCE לעומת האחרים ברשת. זוהי למעשה מעין אפליקציית WORD קטנה שבה ניתן לכתוב את התוכן ולשמור אותו אל בסיס הנתונים. לאחר מעבר על מספר רב של עורכים כאלו ברשת, גיליתי ש-TinyMCE מספק קסטומיזציה מלאה ועובד מצויין.

היום השישי – בדיקות

זהו השלב לוודא כי כל מה שכתבנו עובד כמתוכנן. כדאי להכין רשימת בדיקה שתכיל את כל האפשרויות שהמערכת מספקת, החל מכתיבת פוסטים ועד עריכת פרטי משתמש ולהשתמש ברשימה זאת על מנת לבדוק כי הכל פועל כשורה. אם תוכלו לגייס מספר אנשים נוספים שיעזרו לכם בשלב הבדיקה, תוכלו לגלות בעיות שאתם עיוורים אליהן.

היום השביעי – תוספות

עכשיו כשיש לכם בסיס טוב לבנות עליו, תוכלו לשלב בו תוספות ושיפורים. בוודאי עלו בראשכם רעיונות בזמן שבניתם את המערכת. רעיונות לבלוג שיכולים לצוץ הם הזנת RSS, מפת אתר, הרשמה במייל לעידכוני פוסטים, מערכת דירוג פוסטים, מערכת הצבעות ועוד.

אל תלמדו מטעויות, תלמדו מהטעויות שלי

הנה רשימת המסקנות אליהן הגעתי בזמן בניית המערכת שלי:

1. האם זה היה שווה את המאמץ ? אני יכול להעיד שיכולתי להסתפק ב-WordPress לפרויקט שלי למרות שנהנתי ולמדתי לכתוב את המערכת בעצמי. כדאי לבחון מראש את מה חסר לכם ולראות אם ניתן להרחיב מערכת קיימת.
2. שמרו על הקוד נקי מקטעים Hardcoded. אל תשאירו בקוד אפילו דבר אחד שתרצו לשנות, לא את מספר הפוסטים שיוצגו בעמוד הראשון ולא את רשימת הלינקים שיופיעו בתפריט. הטיפ הכי טוב הוא לזכור שכל פעם שמופיע מספר או מחרוזת מפורשת (כמו "Popular Posts") בקוד, צריך לבדוק אם נרצה לשנות אותו. אם כן, נעביר אותו לבסיס הנתונים.
3. ריבוי שפות. את התמיכה בריבוי שפות מומלץ לממש בעזרת קובץ שפה המגדיר משתנים עם משמעות. מי שירצה(אתם או אחרים) יוכל לתרגם את הקובץ הזה בלבד לכל שפה. הטעות הבסיסית ביותר שאני עשיתי בנושא זה היא שניתן להגדיר קידוד לאתר. עדיף היה לשמור על כולו בקידוד Unicode ולמנוע בעיות כאשר משלבים יותר משפה אחת.
4. תמיכה בעברית ובשפות אחרות הכתובות מימין לשמאל. תמיכה זו יכולה להיות ממומשת בעזרת קובץ CSS שמכיל את עיצוב האתר. האחריות תעבור מהקוד אל העיצוב, ואם אתם מתכנתים שאינם מעצבים (כמוני) – טוב שכך.
5. תנו למערכת שלכם כנפיים. שחררו את הקוד שלכם לאנשים אחרים וכך תקבלו פידבקים(ואולי גם שיפורים) ורעיונות לשיפורים ותוספות. בעת כתיבת המערכת, כיתבו אותה כך שתהיו גאים לשחרר אותה לאנשים אחרים וכך תמנעו מלעגל פינות והמערכת תשתפר פלאים.
6. תיעוד. כאשר כותבים קוד, הכל נראה פשוט, קריא ומובן. בדיוק חודש אחרי, הוא נראה מסובך, לא קריא ובלתי מובן בעליל. לכן השקיעו דקה על מנת לכתוב מה המטרה של כל קטע קוד. אין חובה להתעמק בכל פקודה, אלא רק להבהיר מהי הבעיה שהקוד פותר.

מבט אחורה וקדימה

על השאלה "האם יש טעם בבניית מערכת לניהול תוכן מהיסוד?" לא ניתן לענות בכן או לא. יש לבדוק האם יש צורך אמיתי והאם הזמן הדרוש ללמידת מערכת קיימת ושינויה קצר מזמן בניית המערכת החדשה. בכל מקרה, תזכרו שחליפה שתפורה במיוחד לכם, תראה טוב יותר מאחת שקניתם מהמדף.

הכיוון שאליו הייתי רוצה לראות את המערכות מתפתחות הוא כיוון מבוזר. יהיו מערכות רבות שכל אחת מהן תספק שירות אחר, אחת תספק שירות ניהול משתמשים, אחת תספק שירות עידכונים במייל, אחרת תספק שירות סינון ספאם ועוד. כל אחת תציע את שירותיה לאחרות ועל מנת לבנות מערכת נוכל לאסוף את החלקים הרצויים ולהדביקם יחדיו למערכת אחת המותאמת לנו.

טל ברזניצקי, מתכנת כבר מעבר לעשור במספר שפות תיכנות, נמצא בשלבי טירונות בבנית אתרים וכותב באתרו קטע קוד בנושאי תיכנות, בנית אתרים ואינטרנט.

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

• רשימת מערכות חופשיות לאתרי ה-web 2.0 הגדולים
• למה המחשב מציג ג'יבריש באתרי UTF-8
• מדריך ליצירת בסיס נתונים
• דיווחים מתחרות Packt 2008 למערכות CMS
• שימו לב – כנס מערכות ניהול תוכן הישראלי