לא מבין ב-כ-ל-ל מה הבעייה. הרי אני יכול מטעם עצמי לסרוק את אתר 441 ההיסטורי ולעשות מליון שאילתות על כל מספרי הטלפון האפשריים.

אז גוגל עושה את זה בשבילי. מה הבעייה?

אם זה קיים על נייר בספר הטלפונים ואני יכול עם נייר ועיפרון למיין את הרשימה לפי מספרי הטלפון או הכתובות, אז מה הבעייה כשזה נעשה בצורה מכאנית?

אין פה מידע שלא היה קיים שחור על גבי נייר.

האמת שחשוב לציין שלמרות ההשגות בעניין הפרטיות, האתר, וגם הצורה שבה הוא דאג להופיע בגוגל עושים שירות טוב  לציבור. זה יעיל ומהיר.
אני מניח שזה אינטרס של הציבור ששני דברים יתרחשו: הראשון, באותה מידה שהאתר של בזק יהיה מעודכן, שהאתר הזה יהיה מעודכן, אחרת זה באמת מיותר, שמי שמחפש אותך ימצא את בית הוריך בשנת 1993 (לפני 15 שנה, למרות שאני לא יודע עד כמה המאגרים הפרוצים מעודכנים).
השני, שבאותה מידה שבזק כפופה להוראות החוק, ואינה מפרסמת מספרי טלפון וכתובות של אנשים שביקשו לא להופיע במדריך הטלפונים, שהאתר יכבד את הוראות החוק ואת בקשות בעלי הטלפונים.
אני מניח שכמה אימיילים, שניים-שלושה מכתבים רשומים ושני חצי יום-עבודה יספיקו כדי להשיג צו בית-משפט נגדם, אם הם יסרבו להסיר את הפרטים של מן דהוא.

אגב, אם מקור המידע באתר הוא קציר שיטתי של אתר בזק (שכנראה התרחש בזמנו) אז הוא לא מכיל מספרים חסויים. אם מקור המידע הוא מאגר משרד הפנים אז ייתכן שדווקא כן.

אני מניח שהאתר המדובר, כמו גם אחרים, מתבססים על אותם מאגרי מידע (עתיקים…) שכל אחד יכול להשיג ברשת ה-P2P הקרובה למקום מגוריו. אני גם יודע שלא חסרים אנשים שמנצלים לרעה את האינטרנט או גישה למאגרי מידע שאמורים להיות חסוים (כמו חברות הביטוח, שיוצרות קשר שתי דקות אחרי הלידה). גם אין לי שמץ של טענה כלפי גוגל, שבסה"כ מאנדקס את מה שמאפשרים לו.  הטענה שלי היא כלפי בעלי האתר, שיודעים מה הם עושים (בדפים שלהם מוגדר NOARCHIVE - הם לא עושים שירות לציבור, הם עושים שירות לעצמם).

השורה התחתונה היא שאין כאן משהו חריג מבחינה עקרונית, רק מבחינה מהותית. והחריגה המהותית היא, שעכשיו אפשר למצוא את השם של סבתא שלי באינטרנט.

1984 ממש רק שהפעם זה לא רק הממשל, "הריגול" גם בידיו של הציבור.

יש גם את האתר הזה

וגם את זה

שלא לדבר על כל מאגרי המידע שמסתובבים ברשת (רישומון, מרשם, אגרון, שועל ועוד שמות מופלצים…)

הויכוח הזה הוא תמידי מאז שהמציאו את האינטרנט.
עם כל טכנולוגיה חדשה (ע"ע google health) קמים מתנגדים שמפחדים על הפרטיות שלהם, ואני מסכים איתם - זה באמת מפחיד. אבל מול השימושים הרעים שאפשר לעשות בשירות כזה (או כל שירות חודר פרטיות אחר) עומדים שימושים מצוינים ומהנים שמקדמים אותנו אל עבר חיים נוחים יותר.
אישית, אם מישהו ישיג את הסיסמא שלי לגוגל, הוא יצליח להתחקות אחרי כל מה שאני אוהב לקרוא, כל הדברים שקניתי מאמאזון, כל הצ'אטים עם המאהבת לשעבר, והיומן הלא-עמוס-מספיק שלי. מפחיד? בהחלט. אני עומד לעשות עם זה משהו? לא. כי זה פשוט נוח, זה הופך את החיים שלי לפשוטים בהרבה, ואני לא יכול לתאר לעצמי מה הייתי עושה אם לא הייתי יכול לפתוח את הגוגל רידר שלי בכל פעם שאני צריך להעביר רבע שעה משעממת במיוחד.

גם אותי קצת מטרידה העובדה שהאתר פותח את הדלת לרובוטים של מנועי החיפוש, אבל עדיין אני מעדיף שהוא יהיה ברשת מאשר יירד ממנה.
אני בטוח שכמוני גם אתה, מיד נכנס לאתר הזה כשהוא מקבל שיחת טלפון ממספר לא מזוהה - את המידע הזה לא ניתן להשיג בשום צורה אחרת.
חבל שבזק או כל רשת טלפונים אחרת לא מפעילה את אופציית החיפוש ההפוך באינטרנט. אני לא רואה הבדל בין זה לבין החיפוש ה"רגיל".

יודע משהו? מילא אם האתר שלהם היה מראה את הכתובת הקודמת שגרתי בה (במשך כמה וכמה שנים) ולא את הכתובת החדשה אליה ניידתי את המספר לפני חודשיים וחצי; אבל הדטהבייס שלהם כל כך לא מעודכן שהוא מראה את הפרטים של האנשים הקודמים שהמספר הזה היה שייך להם אלוהים יודע מתי.