שיחה ההאקר Emad
11 באוגוסט 2012 – 21:50 | 31 תגובות

קבוצת ההאקרים הפועלת תחת שמו של אימעד מורניה, RememberEmad, ופרסמה כי פרצה לשרתי חברת ההוסטינג WebGate, פרסמה היום קובץ נוסף ובו כ-500 פרטים נוספים ובהם שמות משתמש וסיסמאות של אתרים שאוחסנו ב-WebGate. נראה כי העימות בן קבוצת …

המשך קריאה »
geek

חנון זה מגניב. תרבות החיים האינטרנטית-טכנולוגית-גאדג'טית. הדברים שמבדילים את הנערים מהגברים.

הרשת

סיפורים מהרשת, בעיקר זו הישראלית. מה קורה, מי קורה ולמה קורה.

וורדפרס

בעיקר תבניות מתורגמות לעברית ולפעמים דברים שקשורים לבלוגים ובלוגרים.

מערכות ניהול תוכן

על מערכות ניהול תוכן באינטרנט, בעיקר חינמיות ובעיקר בעברית. כלים לבניית אתרים, פורומים, גלריות ועוד.

פלטפורמות חברתיות

על רשתות חברתיות, כלים לבניית רשתות ופלטפורמות חברתיות וכל מה מכונה web 2.0

ראשי » הרשת

פעם זה היה חתרני, היום זו סתם חדירה לפרטיות

מאת הזומבקי בתאריך 21 ביוני 2008 – 8:097 תגובות

פוסט מאת הזומבקי

לפני כמה שנים היה אתר בשם 441, שאיפשר מציאת פרטי מנוי לפי מספר טלפון, בדיוק ההיפך מהשירות של 144. זה היה שירות מועיל, ייחודי, ולא פחות חשוב – חתרני. הוא בעט בישבן השמנמן של בזק, שבאותו זמן החזיקה את האתר הישן של 144, שהיה אחד האתרים המביכים בהיסטוריה של האתרים המביכים. בסופו של דבר, החליפות ניצחו ובזק אילצה את בעלי האתר לסגור אותו. ובהמשך, בזק גם חידשה סוף סוף את האתר שלה.

לפני כשנתיים עלה לאויר יורשו של 441 המיתולוגי – 441il.com, שמספק שירות דומה, אך לא מסתפק באפשרויות החיפוש הפנימיות שלו, אלא גם חושף את כל הרשומות שברשותו למנועי חיפוש, באמצעות מפת האתר. באמצעות גוגל, אפשר עכשיו למצוא פרטים לפי מספר טלפון, למצוא מספר טלפון לפי פרטים, אבל גם למצוא מידע כמו כל הדיירים של רחוב מסוים (למשל) או סתם לאסוף את כל הפרטים למאגר מידע חדש.

אני לא יכול לשים את האצבע על הסיבה האחת שמטרידה אותי בחשיפה הזאת, אבל לדעתי בעלי האתר הלכו צעד אחד רחוק מדי. עכשיו הם כבר משתינים מהמקפצה. בכל זאת, מדובר על חשיפת פרטים אישיים של אנשים שלא אישרו זאת. זה דבר אחד לאפשר מציאה של מידע אישי לפי חיפוש ממוקד, ודבר אחר לחשוף לחלוטין את כל המידע האישי שברשותך, בלי לאפשר לאנשים למנוע את הצגת המידע אודותיהם. זאת כבר לא חתרנות מול תאגיד, זאת חזירות מול אנשים תמימים.

הערה: המידע באתר 441il.com הוא חלקי ומעט מיושן. למרבה הצער את הזומבקי אפשר למצוא בו אבל לא כל אחד זוכה לכבוד המפוקפק.

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

שתף את הפוסט בטוויטר

7 תגובות »

  • מאת שרון:

    יודע משהו? מילא אם האתר שלהם היה מראה את הכתובת הקודמת שגרתי בה (במשך כמה וכמה שנים) ולא את הכתובת החדשה אליה ניידתי את המספר לפני חודשיים וחצי; אבל הדטהבייס שלהם כל כך לא מעודכן שהוא מראה את הפרטים של האנשים הקודמים שהמספר הזה היה שייך להם אלוהים יודע מתי.

  • גם אותי קצת מטרידה העובדה שהאתר פותח את הדלת לרובוטים של מנועי החיפוש, אבל עדיין אני מעדיף שהוא יהיה ברשת מאשר יירד ממנה.
    אני בטוח שכמוני גם אתה, מיד נכנס לאתר הזה כשהוא מקבל שיחת טלפון ממספר לא מזוהה – את המידע הזה לא ניתן להשיג בשום צורה אחרת.
    חבל שבזק או כל רשת טלפונים אחרת לא מפעילה את אופציית החיפוש ההפוך באינטרנט. אני לא רואה הבדל בין זה לבין החיפוש ה"רגיל".

  • מאת יגאל:

    הויכוח הזה הוא תמידי מאז שהמציאו את האינטרנט.
    עם כל טכנולוגיה חדשה (ע"ע google health) קמים מתנגדים שמפחדים על הפרטיות שלהם, ואני מסכים איתם – זה באמת מפחיד. אבל מול השימושים הרעים שאפשר לעשות בשירות כזה (או כל שירות חודר פרטיות אחר) עומדים שימושים מצוינים ומהנים שמקדמים אותנו אל עבר חיים נוחים יותר.
    אישית, אם מישהו ישיג את הסיסמא שלי לגוגל, הוא יצליח להתחקות אחרי כל מה שאני אוהב לקרוא, כל הדברים שקניתי מאמאזון, כל הצ'אטים עם המאהבת לשעבר, והיומן הלא-עמוס-מספיק שלי. מפחיד? בהחלט. אני עומד לעשות עם זה משהו? לא. כי זה פשוט נוח, זה הופך את החיים שלי לפשוטים בהרבה, ואני לא יכול לתאר לעצמי מה הייתי עושה אם לא הייתי יכול לפתוח את הגוגל רידר שלי בכל פעם שאני צריך להעביר רבע שעה משעממת במיוחד.

  • 1984 ממש רק שהפעם זה לא רק הממשל, "הריגול" גם בידיו של הציבור.

    יש גם את האתר הזה

    וגם את זה

    שלא לדבר על כל מאגרי המידע שמסתובבים ברשת (רישומון, מרשם, אגרון, שועל ועוד שמות מופלצים…)

  • מאת הזומבקי:

    אני מניח שהאתר המדובר, כמו גם אחרים, מתבססים על אותם מאגרי מידע (עתיקים…) שכל אחד יכול להשיג ברשת ה-P2P הקרובה למקום מגוריו. אני גם יודע שלא חסרים אנשים שמנצלים לרעה את האינטרנט או גישה למאגרי מידע שאמורים להיות חסוים (כמו חברות הביטוח, שיוצרות קשר שתי דקות אחרי הלידה). גם אין לי שמץ של טענה כלפי גוגל, שבסה"כ מאנדקס את מה שמאפשרים לו.  הטענה שלי היא כלפי בעלי האתר, שיודעים מה הם עושים (בדפים שלהם מוגדר NOARCHIVE – הם לא עושים שירות לציבור, הם עושים שירות לעצמם).

    השורה התחתונה היא שאין כאן משהו חריג מבחינה עקרונית, רק מבחינה מהותית. והחריגה המהותית היא, שעכשיו אפשר למצוא את השם של סבתא שלי באינטרנט.

  • מאת אראלי:

    האמת שחשוב לציין שלמרות ההשגות בעניין הפרטיות, האתר, וגם הצורה שבה הוא דאג להופיע בגוגל עושים שירות טוב  לציבור. זה יעיל ומהיר.
    אני מניח שזה אינטרס של הציבור ששני דברים יתרחשו: הראשון, באותה מידה שהאתר של בזק יהיה מעודכן, שהאתר הזה יהיה מעודכן, אחרת זה באמת מיותר, שמי שמחפש אותך ימצא את בית הוריך בשנת 1993 (לפני 15 שנה, למרות שאני לא יודע עד כמה המאגרים הפרוצים מעודכנים).
    השני, שבאותה מידה שבזק כפופה להוראות החוק, ואינה מפרסמת מספרי טלפון וכתובות של אנשים שביקשו לא להופיע במדריך הטלפונים, שהאתר יכבד את הוראות החוק ואת בקשות בעלי הטלפונים.
    אני מניח שכמה אימיילים, שניים-שלושה מכתבים רשומים ושני חצי יום-עבודה יספיקו כדי להשיג צו בית-משפט נגדם, אם הם יסרבו להסיר את הפרטים של מן דהוא.

    אגב, אם מקור המידע באתר הוא קציר שיטתי של אתר בזק (שכנראה התרחש בזמנו) אז הוא לא מכיל מספרים חסויים. אם מקור המידע הוא מאגר משרד הפנים אז ייתכן שדווקא כן.

  • מאת שמוליק:

    לא מבין ב-כ-ל-ל מה הבעייה. הרי אני יכול מטעם עצמי לסרוק את אתר 441 ההיסטורי ולעשות מליון שאילתות על כל מספרי הטלפון האפשריים.

    אז גוגל עושה את זה בשבילי. מה הבעייה?

    אם זה קיים על נייר בספר הטלפונים ואני יכול עם נייר ועיפרון למיין את הרשימה לפי מספרי הטלפון או הכתובות, אז מה הבעייה כשזה נעשה בצורה מכאנית?

    אין פה מידע שלא היה קיים שחור על גבי נייר.

הוסף תגובה!

עליך להיות מחובר כדי להוסיף תגובה.

126 queries in 0.184 seconds.