שלוש בעשר
תגיד, איזה מין בן אדם אתה שאין שום דבר בעולם שאתה מסוגל לכתוב עליו עשרה דברים?! מה זה בדיוק אומר עליך? נו, זה בטח בגלל שאתה מאד מתפזר או אולי כי אתה סתם שטחי.
זה בסך הכל עשרה דברים, זה לא סיפור גדול..
אז מה, שום דבר הא? ונניח שהיא תגיד לך: "תן לי עכשיו 10 סיבות למה לא לעזוב אותך", גם אז כלום?
תאמין לי, אם זה היה תלוי בך, היו לנו שלושת הדיברות, שלושה כושים קטנים ושלוש מכות מצרים.
אז הנה, "פרויקט כתיבה קבוצתית" וסוף סוף אתה מחליט שהפעם מתאים לך להיות חלק מהקבוצה, אבל מה, כנראה שזה גדול עליך.
רגע, אולי תעשה פוסט באוירת הסטנדאפ, "מכירים איך ש" כזה? לך עם זה עד הסוף 'עשרה דברים שיש במכונית של ערס'.
אתה גם יכול אולי לעשות פוסט מסוג "אני שונה", תכתוב על 'עשר להקות שלא הכרתם' ותציין לפחות שני הרכבי טריפ-הופ מפינלנד.
טוב בסדר, זה לא הקטע שלך.
מה עם הפוסט ההוא שאתה תמיד מתכנן לכתוב, על דברים שהפחידו אותך בילדות? תוכל סוף סוף לספר לכולם שפחדת פחד מוות מעזרא דגן, אברמלה' מור והקטע בספר "ויהי ערב" כשהאבא כועס על הילדה. אה.. שוב רק שלושה דברים? בואנה אתה…
מילא, העיקר הכוונה, אני יודע שניסית. (ושלא תעז לטרקבאק לפוסט של חנית! חוצפן, אני יודע שחשבת על זה).
מזל טוב לבלוג של חנית וכל הכבוד לכל המשתתפים בפרויקט הכתיבה הקבוצתית המרשים.
