היום עלתה ב-Hot הטלנובלה חשופים שעלילתה מתרחשת באולפן חדשות טלויזיה. Ynet עושים את חלקם במתקפת היח"צנות עם כתבות שכאילו נכתבו על ידי כוכבי טלנובלה שעלילתה מתרחשת באתר אינטרנט חדשותי.

היום גם נפתח ב-Ynet טור שנקרא הבלוג של גלי ארזי (דמות שמשחקת יעל בר-זהר בסדרה). כך נכתב על הטור:

במהלך החודשים הקרובים גלי ארזי, מגישת החדשות של "חדשות ישראל", תחלוק אתכם, הגולשים, את הגיגיה על עולם התקשורת, תחלק מהנאתה ותרעיף מטובה, ותמיד תמיד תמיד תבוא בטוב.
בבלוג זה היא תחלק עצות מנסיונה העשיר, באהבה כמובן, לכל אנשי הטלוויזיה בארץ.

כבר כתבו הרבה בעבר, בהקשרים שונים, על זילות מילת הקסם "בלוג" (הבלוג של מאי בארץ, למשל). גם הפעם, כמו תמיד, זה מעצבן. כזה זילזול בקוראים, כנראה מישהו חושב שמישהו מאד טיפשים כדי להציג להם כזה מין דבר. אני תוהה אם זה שהביא את הרעיון, או זה שחשב שזה באמת רעיון טוב ואישר אותו או זה שמבצע ומייצר את הטקסטים – כתבו פעם בלוג.
מה היה יכול להיות מגניב? אם באמת היו לוקחים את זה מעבר לקד"מ המשעמם והופכים את זה לבלוג ביקורת תקשורת (כן, אני יודע שכאילו יש כבר אחד, אבל ביקורת הוא כבר לא כל כך וכמה אפשר לקרוא על דנה ספקטור).

אז בכל זאת, כשנתקלים בטקסט, איך יודעים שזה בלוג מלבד העובדה שמישהו הדביק לו כותרת "הבלוג של" ?
אם בודקים, אפשר למצוא סימנים ועדויות בטור של גלי ארזי שמעידות שאכן אולי מדובר בבלוג:

היי, אתם, האנשים עם הגַבָּה שאוטוטו קופצת באנג'י, אתם יכולים להוריד אותה, זה בסדר.

הטקסט נפתח ב-"היי, אתם… " – עם פניה ישירה, סחבקית ובלתי אמצעית כזו זה חייב להיות משהו ברמה האישית. בלוג, כפי שכולם יודעים זה משהו אישי ופרטי בין חברים. הכתיבה היא כמו דיבור, כי ככה כותבים בני נוער (שאלו כידוע הם בעלי הבלוגים).

כשאתם תרבצו בערב מול מהדורת "חדשות ישראל" (HOT3, 20:05), תנסו להאזין לה בלי דעות קדומות.

לא קשור לאם זה בלוג או לא, סתם טקסט מטומטם. בטלויזיה צופים, לא מאזינים.

לפחות כרגע, עד שתקום גרסת ה-web 2.0, אני החוליה האחרונה באבולוציה של המגישים.

גרסת ה-web 2.0… גרסת ה-WTF?!. שאלה: מי שכתב את הטקסט הזה מה בדיוק הוא חושב שזה web 2.0 ? (והאם יש דברים שיש להם גרסת web 2.0 מלבד דברים שהם בגרסת web 1.0 ?) העיקר שהכניסו מושג מחיי הרשת, כי ככה בלוגרים עושים. גיקים.

לא סתם כתבו עלי שאני הלארה קרופט של מהדורות החדשות הישראליות לדורותיהן.

компютри втора употреба
לארה קרופט? דימוי מענין ואזכור מוזר בהתחשב בזה שרוב הקוראים הפוטנציאלים היו בני פחות מחמש כשטומב ריידר היה עניין חם (כן, אני יודע שבשנה הבאה יוצאת גרסה חדשה).

מרפי רשף למדתי להיות אמפתית בלי להתחנף, לחייך כשפוליטיקאי שסרח מספר בדיחה, להזיל דמעה כשהכנרת מאבדת עוד סנטימטר (אולי לדני רופ יש פתרון?), מגאולה אבן למדתי לשמור מרחק מערוץ 1.

הופה… אולי לא בלוג אבל זה על התקשורת וזה נושך. אה, לא נושך, מדגדג.

בקיצור, זה לא זה. בכלל, בלוגים זה כבר לא כזה סקסי ואפשר בפעם הבאה לפרסם טור ב-Ynet ולקרוא לו הטוויטר של גלי ארזי או לפרסם טור ב-Ynet ולקרוא לו הפייסבוק של גלי ארזי.
כמו שאני אומר: אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז ומריח כמו ברווז – אולי זה אווז.

עוד קצת על בלוגים ויח"צנות (בכיוון אחר לגמרי).

קרא פוסטים נוספים בנושא זה:

לא נמצאו רשימות נוספות